סוגי כתיבה אקדמית

קיימים ארבעה סוגים של כתיבה אקדמית :

1. כתיבה תיאורית – המטרה היא לספק עובדות או מידע. למשל, סיכום של מאמר או דוח של תוצאות ניסוי. דרישה לכתיבה תיאורית בדרך כלל תתחיל במילים: "זהו", "דווחו", "סכמו" או "הגדירו".

2. כתיבה אנליטית – מרבית הכתיבה האקדמית הינה אנליטית כלומר, כתיבה תיאורית אשר כוללת ארגון מחדש של העובדות והמידע בקבוצות, בקטגוריות ו/או במערכות יחסים. למשל, השוואה בין שתי תיאוריות. דרישה לכתיבה אנליטית בדרך כלל תתחיל במילים: "נתחו", "השוו" או "בחנו".

3. כתיבה משכנעת – דומה לכתיבה האנליטית אך כוללת בסופה את נקודת המבט של הכותב. נקודת מבט יכולה להיות טענה, המלצה, פרשנות של ממצאים או ביקורת על עבודה של אחרים. על כל טענה להיות מבוססת על ידי אזכור המקורות העומדים בבסיסה. דרישה לכתיבה משכנעת בדרך כלל תתחיל במילים: "דונו", "העריכו" או "הביעו עמדה".

4. כתיבה ביקורתית – בעוד שבכתיבה משכנעת אנו נדרשים להביע את עמדתנו, בכתיבה ביקורתית אנו נדרשים להתייחס לפחות לשתי נקודות מבט, כולל נקודת המבט שלנו. למשל, ניתן להסביר את הפרשנות של חוקר מסוים ולהעריך את תרומתו למחקר ולאחר מכן לתאר את הפרשנות שלנו כפרשנות אלטרנטיבית. דרישה לכתיבה ביקורתית תתחיל בדרך כלל במילים: "בקרו", "דונו" ו"העריכו".

   
   

במרבית הטקסטים האקדמיים אנו נידרש להשתמש ביותר מסוג אחד של כתיבה אקדמית. למשל,

במאמר אמפירי נעשה שימוש בכתיבה ביקורתית בסקירת הספרות בה נתאר מספר פרשנויות על נושא המחקר כדי להראות את הצורך במחקר שלנו. בפרק שיטת המחקר נעשה שימוש בכתיבה תיאורית לצורך סיכום הדרך בה נאסוף וננתח את המידע. בפרק התוצאות נעשה שימוש הן בכתיבה תיאורית והן בכתיבה אנליטית ובפרק הדיון נעשה שימוש בכתיבה אנליטית ובכתיבה משכנעת שכן נתייחס לממצאי המחקר ונציע את הפרשנות שלנו לגביהם.