איך לכתוב תקציר?

תקציר הינו פסקה בת 150 עד 250 מילים המספקת לקורא סיכום מהיר של העבודה והמבנה שלה. התקציר צריך לכלול את השערת המחקר ונקודותיו המרכזיות. כלומר, הוא מתאר את העבודה ולא מגן עליה או מעריך אותה. בנוסף, עליו להתחיל עם תיאור מדויק של הבעיה, לאחר מכן תיאור של שיטת המחקר, ממצאיו העיקריים והמסקנות שהוסקו.

על התקציר להכיל את מילות המפתח החשובות ביותר המתייחסות לשיטת המחקר ולתוכן העבודה. המטרה היא להקל על הקורא כאשר הוא מקבל החלטה האם להמשיך לקרוא את העבודה והאם היא רלוונטית לגביו.

נשאלת השאלה מה ההבדל בין תקציר לבין מבוא?

ההבדל העיקרי הוא שהתקציר הוא סיכום קצר של כל העבודה – מטרת המחקר, שיטות המחקר, תוצאות ומסקנות. הוא מספק את עיקרי הדברים של המחקר עם מעט מאוד רקע. לעומת זאת, המבוא רחב יותר מהתקציר וכולל רק חלק מהאלמנטים שלו. למשל, בתקציר נרשום מעט מילים אודות מטרת המחקר כלומר, נרשום רק את מה שמספיק לקורא כדי להבין מהי שאלת המחקר. מנגד, במבוא, נרחיב אודות כלל העובדות אשר הובילו לשאלת המחקר.

ניתן למנות שבעה הבדלים בין מבוא לתקציר:

1. התקציר יכלול את תוצאות המחקר ואילו המבוא לרוב לא יפרט אודותן. לעיתים ניתן לכתוב משפט כללי אודות הממצאים.

2. התקציר יכלול את מסקנות המחקר בעוד שהמבוא לא יספק לקורא את המסקנות מממצאי המחקר.

3. התקציר יספק פרטים אודות שיטות המחקר ואילו המבוא יספק מידע מצומצם מאוד לגביהן. כל פרט כולל ערכים מספריים יפורט בפרק השיטה והממצאים בעבודה.

4. התקציר יכלול רקע קצר מאוד אודות נושא המחקר, כמשפט או שניים במרבית המקרים. מנגד, המבוא יפרט באופן רחב יותר על הרקע ויספק לקורא את הסיבה מדוע נבחרה שאלת המחקר ומה היו העובדות אשר הובילו לביצוע המחקר.

5. שפת הכתיבה בתקציר לרוב תהיה נגישה יותר גם לקוראים אשר אינם מומחים בנושא המחקר. יש להימנע משפה גבוהה מדי ומראשי תיבות כמה שניתן ולנסות לתקשר את המידע באופן מתומצת וברור. לעומת זאת, המבוא יכול להיות מורכב יותר כך שיכלול פרטים המובנים על ידי אנשים המכירים את נושא המחקר וגם יכול לכלול ראשי תיבות.

6. במרבית המקרים, התקציר לא יכלול ציטוטים ואיזכורים זאת בניגוד למבוא.

7. תקציר לרוב יהיה באורך של עד 250 מילים ואילו המבוא במרבית המקרים יהיה ארוך יותר.